1טעם. שתקנו סדר קדושה בסוף. בעבור עמי הארץ המתאחרין לבא לתפלה שלא יפסידו שמיעת הקדושה דאמרינן בשלהי סוטה אמאי קאי עלמא אסדרא דקדושא ואיהא שמיה רבא דאגדתא ולכך תקנו לתרגם סדר קדושה זה כדי שיבינו עמי הארץ שאין מכירים לדבר בלשון הקודש אלא בלשון תרגם שהי' רגילים לדבר בו באותו זמן כמו שתקנו בלילי שבת ברכה מעין שבע בעבור המאחרים לבוא והגירסא קדיש בעלם עלמיא. וטעם. שאין אומרים אותו בשבתות ויו"ט בשחרית. מפני שכולם באים בבהכ"נ בתפלה ראשונה. ואומרים אותו בשבתות וי"ט במנחה לפי שהי' דורשין בימים אלו קודם תפלת מנחה ורגילות הוא לדבר בסוף הדרשה בפסוקי גאולה וקדושה וגם עמי הארץ באים לשמוע הדרשה. אבודרהם:2קונטרס אחרון סדר קדושה בסוף. בספר דברי שאול בהשמטות כתב בשם הרב המגיד מדובנא ז"ל במה שאנו מבקשים ונזכה ונחי' ונירש טובה וברכה לשני ימות המשיח. וכמה אמוראים אמרו ייתי ולא אחמיני'. עפ"י משל שנגיד אחד עשה משתה וביקש עשירים ועניים. והנה קרה שעשיר א' קדם לבוא ובבואו ועוד לא התקבצו אנשים אל המשתה. א"ל הנגיד שילך לחדר א' וישן על המטה כבודה. ובהתקבץ אנשי הקרואים יעוררו אותו. והנה עני א' קדם ג"כ לבוא וכשמעו זאת הלך גם הוא לישן באיזה מקום ונרדם וישן והניחו לישן אותו והקיץ ונפשו ריקה. ולעשיר הקיצו בבוא זמן המשתה. כמו כן האמוראים שבטחו בצדקתם שבודאי יעוררו אותם ע"כ אמרו דייתי ולא אחמיני' ולמה להם כל הצרות אשר ישמעו. אבל אנו מבקשים ונזכה ונחיה כי פן לא נזכה שיעוררו אותנו: ובס' אגרא דכלה בשלח כתב על פסוק ויאמר משה וכו' למשמרת לדורותיכם. קבלתי מכתבי מהרמ"ע כ"מ שנאמר לדורותיכם הוא בעת שיהי' כל הדורות ביחד היינו לימות המשיח והתחי' ב"ב. וכל מקום שכתב עד היום הזה מרומז עד תחיית המתים בב"א עי' זוה"ק בראשית דף קע"ה ע"א בד"ה ויצב יעקב מצבה דלא אתכסיא אתרא עד יומא דזמין קב"ה לאתייא מיתיא כמה דאתמר עד היום עד ההוא יומא ממש:3בפסוקי גאולה וקדושה. בספר לקוטי הפרדס פי' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. יושב לשון שהיי' והמתנה כמו שבו לכם פה. וישבו שרי בלק ומתרגמ' ואוריכו. וכן ואתה קדוש יושב תהלות ישראל יושב ושוה' תהילותן של ישראל.
